שתי סבתות נהדרות שמהם למדתי וירשתי המון.
מהארגנטינאית, זכרונה לברכה, מעבר לתרבות הלטינית האהובה עליי, למדתי לאהוב אמנות ועיצוב, להעריך ציירים ופסלים, ולהנות במוזיאונים.
בזכותה הייתי תלמידה מצטיינת במגמת אמנות, והכרתי את כל אמני המופת עוד לפני שבכלל לימדו אותי עליהם...
מהפולנייה, מעבר לקלאסיקה האירופאית האהובה עליי, ירשתי ללא ספק את חוש האופנה והסטייל. בימיה הטובים היא היתה תופרת מוכשרת, שתמיד תפרה לי, לאחותי ולבנות דודתי שמלות תואמות שהפעימו את כולם. בזכות כישרונה זה היא הצליחה לבסס את עצמה בארץ לאחר שהגיעה מחוסרת כל לאחר השואה האיומה, ואני בטוחה שאם היא לא היתה צריכה כל הזמן רק לדאוג לקיום הולם למשפחתה, היא היתה מפתחת את התחום ומגיעה רחוק.
בכל אופן, שתי סבתותיי הן ללא ספק נשים מלאות סטייל והשראה, ולי הן הורישו מגוון רחב של בגדי וינטאג'...
לאחר שסבתי נפטרה, לפני כ-8 שנים, אמי הביאה מביתה שקיות עמוסות בבגדים יפים ואיכותיים, שנקנו בכל מיני תקופות ובכל מיני מקומות בעולם. בהתחלה היה לי די קשה לנכס לי משם דברים שאהבתי, אך אמרתי לעצמי שזו ההמשכיות הכי טובה שאני יכולה לעשות לסבתי.
להלן כמה תצלומים של הבגדים:
מעיל ששימש אותי בתקופה שגרתי בלונדון, הוא מחמם מאוד!
חולצת סריג מחוררת שהוכתרה לאחרונה כאחת השימושיות...
וג'קט קליל מקורדורוי שאידיאלי בדיוק לעונת המעבר, היום בדיוק לבשתי אותו :)
גם סבתי השנייה שתחיה מורישה לי לעיתים מבגדיה היפים שתפרה כמובן בעצמה, למרות שלא נעים לי לבקש... הכל התחיל משמלה אחת שהתאהבתי בה וביקשתי 'להשאילה', ואז חברתי שראתה אותה ביקשה גם להשאילה, ובאותו יום שהיא לבשה אותה הלכנו יחד לראות את תערוכת הסיום של בוגרי שנקר, ושם, כמה וכמה בנות ניגשו אליה ושאלו מאיפה השמלה... כמובן שסיפרתי זאת לסבתי, והדגשתי ואמרתי לה שבשנקר התלהבו מהשמלה, שזה אחד מהמקומות מלאי הסטייל בארץ, היא כ"כ התלהבה שהתחילה לדחוף לי עוד ועוד מבגדיה....
אז להלן כמה תצלומים:
נתחיל בשמלה המדוברת..התמונה עושה עוול!
ושמלה אהובה עליי במיוחד שזקוקה להיצור רציני, אבל בנתיים אני מסתדרת עם וראציות של חגורות למינהן..
עוד שמלה יפה שהתמונה עושה לה עוול, גם היא זקוקה להיצור:
וג'קט מעלף שנתפר לדודה שלי כשהיתה בגילי :)
כמובן שאקדיש גם פוסט לבוש פרטי לכל הפריטים האהובים עליי ביותר :)
ומה איתכן? גם אוהבות וינטאג'? גם לכן יש ירושות מסבתא? מוזמנות לשתף!
לי הייתה תקופה שגרתי עם סבתי,
השבמחקגם היא בעלת סטייל משובח, והייתי בהחלט חוגגת על הבגדים שלה..
בהשוואה ללבישת בגדים "רגילים" של ימנו - גילתי שדווקא לבישת פריט מהארון של סבתא קוצרת הרבה יותר מחמאות.
אין על סבתות!
השבמחקהכי כיף ללבוש בגד של סבתא, כי רוב הסיכויים שלא יהיה כזה למישהי אחרת...